English עברית
גודל גופן: א א א

פרוייקט מעגלים תשע"ד סוגר מעגל

עשור לפרויקט מעגלים - בשיתוף המדור למעורבות חברתית בדקאנט הסטודנטים ע"ש רות ואלן זיגלר ועם ארגון "חברים לרפואה". הפרויקט מתקיים בחוג לריפוי בעיסוק של אונ' ת"א, כקורס חובה לתלמידי שנה א'.

זו השנה הרביעית לקיום הפרויקט כקורס חובה.
סיימו 65 סטודנטיות כולל 2 סטודנטים, ב-14 מסגרות.
סה"כ עד היום: 320 בוגרי התכנית.

להלן תמצית הדברים שנאמרו בטקס הסיום

ברוך ליברמן, מנכ" ל חברים לרפואה: ביום פתיחת קורס מעגלים בתחילת השנה עמד כאן הרב יחיאל לנדמן ז"ל שנתן את ברכתו לכם וכהרגלו תיבל את דבריו בדברי תורה . לצערנו שבועיים לאחר מכן נפטר יחיאל באופן פתאומי. בעשר השנים האחרונות, התלוויתי ליו"ר "חברים לרפואה" – הרב יחיאל לנדמן בכל פתיחת וסיום שנה.

יחיאל ז"ל היה איש מיוחד במינו, איש טוב, אוהב אדם, שתכנן להקדיש את המחצית השנייה של חייו, למען החוליות הכי חלשות בחברה. אלה שנפגעה בריאותם ושמצבם הכלכלי מנע מהם לדאוג לעצמם ופשוט – לחיות.
תקוותו של יחיאל לא התגשמה. הוא נפטר בטרם עת, מותיר אחריו מסכת מפוארת של חסד ורשימה ארוכה של משימות קודש. ימים ולילות הוא היה מגוייס למציאת פתרונות, החל מ-להשיג תרופה יקרה לתסמונת נדירה שעלותה עשרות אלפי דולרים מדי חודש, עבור הומלס ערירי ועד – לגרום לילד חולה בשיתוק מוחין, לחייך.
החזון של יחיאל - שהתבסס על השקפת עולם רחבה של ערכי נדיבות, נתינה ומעורבות בקהילה - היה ליצור דור של סטודנטים בעלי מודעות חברתית וערכי תרומה כך שגם בעתיד יתגייסו לפעילויות כאלה מיוזמתם האישית. יחיאל אהב את המפגש השנתי עם "מעגלים". הוא העריך את הנכונות והאיכפתיות של הסטודנטים לסייע למי שאינו יכול להתמודד לבד, הוא האמין שכל ישראל ערבים זה לזה ומחוייבים זה לזה.

הענקתם לו רגעים יפים של אושר וגאווה, כאשר בטקסי הסיום חלקו הסטודנטים את החוויות שלהם משנת החונכות ודיברו על תשומת לב, אכפתיות, הקדשת זמן, קשר ולמידה הדדית, כל מה ששיפר והפך אותם לאנשים טובים יותר. למדתי והפנמתי שמה שקורה פה, זה אירוע משמעותי ויוצא דופן. אתם מיופי הכוח של עולם הנתינה, ההתנדבות והחמלה– אלה שזוכים להוציא מן הכוח אל הפועל והתוצאות מדברות בעד עצמן.

האבל עדיין עוטף אותי, אבל התקוות שתלה יחיאל בפרויקט הייחודי הזה, "מעגלים", מובילות למסר אחד, ברור ופשוט: בבניין עוד ועוד "מעגלים", ננוחם.
אני מבקש לנצל את ההזדמנות שזו שנת העשור לפרויקט מעגלים ולהעניק לכם, שותפינו לעשייה המבורכת הזו, את "אות השירות" של "חברים לרפואה" על שמו של הרב יחיאל לנדמןן ז"ל מייסד ומחייה הארגון. כהוקרה והערכה על תרומתו לקהילה של פרויקט מעגלים. (התעודה רצ"ב)

פרויקט מעגלים תשעד

ד"ר אורית ברט – ראשת החוג לריפוי בעיסוק:

עברתם מסע, גיליתם את השונה, הכרתם אנשים עם צרכים אחרים ובדרך למדתם גם על עצמכם. התמודדתם עם מצבים חדשים וכתלמידי שנה א' זכיתם ביתרון של יצירת קשר בלתי אמצעי וטיפוח קשר בינאישי, הכרתם יכולות שלכם, וביחד עם כל מה שתלמדו תצאו בהמשך מטפלים טובים יותר.
גּב' רחלי ורשבסקי – מנהלת היחידה למעורבות חברתית: זכיתם להכיר עוד מעגל שבאמצעותו נפתחים מעגלים אחרים, עוד פן של עולם שהרבה לא מכירים, צוהר לעולם מלא צבע ועוצמות. זהו מעגל אזרחי וחשוב להגביר את החיבור של החניכים לעולם שלכם ולשלב אותם במעגל התעסוקה, באמצעות מגוון של מיזמים. זו האחריות החברתית והעזרה שלנו וגם הזכות שלנו לדאוג להשתלבותם בחברה כולה

דברי צוות הקורס, המנחים: עינת אולינקי, גילה רבינוביץ וזהר שיף סיני :

בתהליך התקיים חיבור למעורבות החברתית דרך פגישה עם אדם שמתמודד עם מגבלה. ההיכרות הייתה בלתי אמצעית, נחשף פן אישי ואנושי. נוצרו קשרים של נתינה, איכפתיות, אנושיות ולמידה הדדית. בקבוצת ההדרכה עלו הנושאים הבאים: הקשיים, ההתמודדות עם עשייה חברתית קהילתית הטבועה בתחום הנבחר, התמודדות עם יצירת קשר, חששות וציפיות, תהליך ההיכרות עם החניך מעבר למגבלה שלו, חשיפת רגשות, התבוננות פנימה והיכרות אישית כל אחד עם עצמו, למידה באמצעות השיח הקבוצתי וראייה הוליסטית אנושית של החניכים תוך שכלול מיומנויות אישיות. למדתם שכל אדם הוא עולם ומלואו והמגבלה היא רק חלק אחד ואינה מגדירה אותו. הבאתם שפע של טוב וגם קיבלתם בחזרה. הייתה לכם הזדמנות להתנסות ולעצב את עצמכם בתוך קשר עם האחר במעגל של אהבה ונתינה שהתפתח לעוד ועוד מעגלים. יש קשר הדוק בין האדם לבין הסביבה בה הוא חי.
המנחים הודו לסטודנטים - עשיתם דברים נפלאים, תרומה משמעותית לקהילה וגם לעצמכם.

הסטודנטים הציגו את התהליכים והקשרים שיצרו במהלך השנה ותארו את ההתמודדות בתהליך ואת הקשר עם האדם בעל המגבלה – ילד, מתבגר, מבוגר וקשיש: כיצד נכנסו לעולם אחר לגמרי ששינה להם את המחשבות על אנשים מוגבלים, כיצד התנסו ביצירת קשר בתוך גבולות מוגדרים מראש, חוויות של נתינה וקבלה תוך גילוי יכולות חדשות על עצמם מהפן האישי ומהפן המקצועי, חוויה משמעותית ששיפרה אותם כבני אדם, ותהליך שהוא מסע מרגש וצידה משמעותית להמשך הדרך.

מדברי הסטודנטים:

עמותת " צעד קדימה": התאפשרה הצצה לילדים ולבני משפחתם תוך חיבור מיוחד ואינטימי עם הילדים בבתיהם הפרטיים. כל מסע מתחיל בצעד קדימה. הכנסתם אותנו לעולמכם ונכנסתם לנו ללב, נהנינו לראותכם מחייכים ורצינו לומר תודה. התאפשר לנו להבין דרכים מיוחדות לשיתוף פעולה, ליצירת קשר כנה ואמיתי, לפיתוח יחסי אמון בדרכים יצירתיות. בדרך גם למדנו על עצמנו.
עטרת רימונים, בית אבות סיעודי בבני ברק: עברנו שנה משמעותית מלאה בלמידה וחוויות, למרות הקושי והכאב למדנו לראות את הטוב וזו הייתה הזדמנות טובה ללמוד מניסיונם של אחרים, לתת באהבה ובהבנה וללמוד לקבל את אותו דבר בחזרה, להיות משמעותי לאדם אחר ולפנות לו מקום בלב, חשנו חמלה, הזדהות, דאגה, הבנה , הערכה ותחושה של סיפוק, למדנו על החיים , על כבוד ורגישות ועל עצמנו ועם כל הכלים האלה נצא לדרך חדשה.

עמותת " עמיחי" בהוד השרון:

החונכות במסגרת דיור בקהילה. עשינו ביחד פעילויות של יצירה, טיולים בחוץ, בישול, משחקים ביחד, עשינו חיים, הקשר הצמיח שורשים ולמדנו לחיות בשוויון עם השוני.
אקי"ם הרצליה, הוסטל השחר: החונכות בהוסטל: כל אחת מאתנו ליוותה שני חניכים, בכל מפגש התחזק הקשר בינינו. למדנו להכיר חברים חדשים, מדהימים, דרכם למדנו על עצמנו, בזכותם למדנו לגלות יותר סבלנות. זו הייתה חוויה מרגשת.

מרפאת מ.ג.ן בביה"ח וולפסון:

החונכות מתבססת על גישת " חבר למשפחה". הסטודנטים קיימו את החונכות בבתים הפרטיים, נכנסו למשפחה כדי לקיים מסגרת נורמלית מעבר למחלה ולקשיים. המפגש כלל גם את הילדים הבריאים במשפחה וההורים. המגבלה היא רק גל קטן באוקיאנוס ממנו מורכב אדם , כל אחד עטוף במערך של משפחה וקהילה ולנו הייתה האחריות להפוך את האוקיאנוס למקום טוב יותר.

מרכז לעיוור, ת"א:

חונכות באמצעות ליווי ועזרה במטלות היומיומיות. התובנה העיקרית "להיות לה לעיניים".

הוסטל שוהם, אקי"ם צהלה:

התחלנו עם חששות ואי וודאות. היינו עבורם משמעותיים, הענקנו תשומת לב רק להם, וחווינו הרבה סיפוק מהתהליך ושמחה על הקשר שנוצר.
עמותת צ'יימס: החונכות במרכז היום הטיפולי. הגישה היא שלכל אדם יש זכות ויכולת לחיות חיים של כבוד ועצמאות תוך מיצוי היכולות שלו בקהילה. זו הייתה הזדמנות להיות חלק ממקום מיוחד עם אנשים מיוחדים, תודה על הלב הפתוח והרחב המוכן לקבל כל אחד, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת שתלווה אותנו כל החיים.

ביה"ס הרצפלד בחולון:

החונכות בבתים הפרטיים של החניך. נוצר קשר שהוא פשוט מתנה, הכרנו חמישה ילדים שכל חלומם הוא להיות כמו כולם, למדנו להבין זו את זה ללא מילים.
בית אקשטיין, קרית אונו: החונכות בדירות בקהילה: התמודדנו עם יצירת קשר עם אנשים שהקושי שלהם הוא יצירת קשר. גם אני "מתרבות אחרת" הצהיר אחד החניכים. למדנו לראות את השינויים הקטנים בתהליך יצירת הקשר, הם הכניסו אותנו לעולם הפנימי שלהם, כל אחד מהם בדרך הייחודית לו ולא תמיד במילים.

בית חלומי, הוסטל:

במפגש הראשון היה בכי ורתיעה, בהמשך למדתי דבקות במטרה, התמדה, סבלנות עד ליצירת קשר משמעותי תוך הבנה מה זה אדם.
אקי"ם צהלה, הוסטל שמש: פעילויות משותפות עם החניכים – ציור, טיולים, שיחות. נוצרה חוויה משמעותית לשני הצדדים. הכרנו אנשים מיוחדים עם עולם פנימי עשיר.
שלווה, בית אבות , גבעתיים: בחרנו בזיקנה, גילינו בדידות, שמחה, עייפות, אנשים טובים, סקרנות, סיפוק, סיפורי חיים, אהבות קטנות, אהבות גדולות וגעגועים.
הסטודנטים הודו למנחים בקבוצות ההדרכה ולאנשי הקשר שליווי אותם במסגרות השונות.

סיכמה: איריס טרי, מתאמת הקשר עם האקדמיה

מאמרים קשורים