Disable Preloader

סיפור החלמה מופלא ונצחון גדול, תמרה שטטר והוריה הגיעו אלינו ב2012 לאחר שתמרה אובחנה כסובלת מגידול אלים, סיפורה של התינוקת היפהפיה עורר מאות ואלפי אנשים ברחבי הארץ בתקשרו וביקשו לסייע ולתרום. תמרה והוריה טסו לניו יורק, שם עברה תמרה ניתוחים וטיפולים והבריאה. היום תמרה בת ארבע, הולכת לגן, בריאה, ויפהפיה מתמיד. לפעמים תרומה קטנה עושה את ההבדל. תודותינו לאלפי התורמים שאפשרו את הנס הזה.

והנה מספר קטעים  מספרה של אמא של תמרה" צירים של זמן"  המספר על ההתמודדות מרגע הגילוי ועד לסוף הטוב, הניתן להשגה בחנויות הספרים.

 

"בוקר אחד שסירבת לקום מהטרמפולינה, הבנתי שמשהו בהחלט לא בסדר, ובמקום מנגל חול המועד פסח שתוכנן עם חברים, שלחתי אותך עם אבא למיון.

היתה לנו יממה של הכחשה, בה הינו בטוחים שגידול 9 ס"מ בבטן הקטנה שלך חייב להיות שפיר, הרי חייב להיות שפיר. ואז השמיים נפלו. אחר כך בא ההלם, אחר כך הכעס. כעס על הרופאים על אלוהים על הסטיסטיקות ועל עצמי. סרטן בכבד. דרגה 4. גרורות בריאות. תינוקת בת עשרים חודשים אלוהים. התינוקת שלי !

אנחנו במטוס ואת לצידי בסלקל, מצידך השני יושב רופא מלווה, בשורה שלפנינו אבא נטע יהל וסבתא שושנה. תמרי שלי, זה היה השבוע  המטורף והמופרך ביותר בחיי. אני בהזיה ולא מאמינה יותר לשום דבר שקורה לנו. הרגשה של יותר מדי.  של די. ואי אפשר לעצור

פתחנו לך קרן לתרומות דרך העמותה "חברים לרפואה", צילמו אותנו לערוץ עשר וערוץ 2. שעתיים אחרי השידור, ליוו אותנו המשפחה והחברים ההמומים לשדה התעופה, את צרחת כל הדרך והבית היה רחוק מתמיד.

עכשיו  אנחנו כבר שבועיים בניו יורק. טסנו לכאן עם עם הידיעה שאת הולכת לניתוח. התישבנו אל מול צוות הרופאים והשמיים נפלו שנית. הרופא הסתכל לנו בעיניים, נבוך, אמר שטעה. אין זה נכון ואפילו מסוכן לנתח אותך לפני טיפולים כימותרפיים נוספים.

היום את מטופלת אצל הרופאים הטובים ביותר ועם הכי הרבה ניסיון, בבית החולים ממוריאל סלואן קטרינג שבמנהטן. בדיקה נוספת שערכו לך הראתה שאין לך את התת זן המסוכן והקטלני  כפי שחשבו בבדיקה הראשונה בארץ, והכי חשוב, את הטיפולים הכימותרפים את מקבלת בשקית הביתה, בחיק משפחתך, עטופה בצחוק ילדים ואהבה ענקית. את מחייכת :) אין לתאר את ההבדלים בתגובתך הפיסית והנפשית, התחלת ללכת, לאכול, לצחוק, חזרת לדבר.

הקהילה היהודית בניו יורק קיבלה אותנו בזרועות פתוחות, עטפה אותנו באוכל צעצועים ואהבה רבה. אנשים יקרים מבשלים לנו, מסיעים אותנו, עוזרים בכביסות, באים לנגן לך ולשמח את כולנו. התמיכה והתכונה בארץ ובכפר מושבנו בפרט מחזקים אותנו ומחממים את ליבנו. רחוקים אנחנו, אך מעולם לא הרגשנו קרוב יותר. אהבה רפואה ואמונה, שלושה דברים שניקח איתנו במסענו חזרה הביתה, לימים טובים. ימים של שקט.