English עברית
גודל גופן: א א א

טקס סיום פרויקט קשר בביה"ס לריפוי בעיסוק באונ' העברית, הדסה, ירושלים 2020

טקס סיום פרויקט קשר בביה"ס לריפוי בעיסוק באונ' העברית, הדסה, ירושלים

קהילה בשותפות עם ריפוי בעיסוק

שותפות אקדמיה - הדסה – קהילה – חברים לרפואה - לשינוי חברתי

 

ב-25.6.2020 התקיים מפגש הסיום בו הציגו הסטודנטים את עבודות הסיכום שלהם בעזרת מצגות, סרטונים ופוסטרים דיגיטליים. עקב אילוצי הקורונה, המפגש התקיים דרך הזום. היה מרגש והסרטונים שיקפו נאמנה את התהליך האישי והקבוצתי שעברו במהלך השנה במסגרת החונכות. שנה"ל תש"ף היא השנה ה-11 לקיומו של פרויקט קש"ר, קורס חובה במסגרת שנה א' של ביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.

 

70 סטודנטים בשנה א' סיימו את לימודיהם.  במהלך השנה חנכו הסטודנטים ילדים, נוער, מתבגרים ומבוגרים במסגרות השונות: בי"ח אלי"ן לשיקום ילדים ונוער; מכון סאמיט; בית פינגר; עמותת רעות; שלו"ה; בי"ס אילנות/צעד קדימה; עמותת "אור שלום"; מרכז יום לקשיש קרית מנחם; מרכז יום למבוגרים צעד קדימה; הגן השיקומי: דיור מוגן; פוירשטיין ; בית אבות עמל שלום.

ד"ר מירי טל סבן, רכזת הפרויקט בביה"ס:

בכל שנה מתווספות לפרויקט עוד מסגרות. השנה עקב הקורונה הייתה הפסקה מאולצת בתהליך החונכות. אבל הסטודנטים המשיכו לשמור על קשר רציף עם החניכים. "געגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם". הפרויקט מעודד סטודנטים לעשייה קהילתית, לחונכות. זו הזדמנות לפתח מיומנויות של תקשורת בינאישית והבנת מושגים בריפוי בעיסוק. המפגש היום הוא במה לעשייה של כל הסטודנטים כפרט וכקבוצה. העבודות נעשו על פי התכנים והנושאים שנלמדו - יצירת קשר עם החניך; משפחתו; הסביבה והקבוצה; doing-being ; הזדהות ; גבולות ; תרבות ; סטריאוטיפים ; סטיגמות ; אמפתיה;פרידה.

מודה לעמותת חברים לרפואה על התמיכה לאורך שנים בפרויקט קהילתי-חברתי חשוב כמו הפרויקט הנוכחי.

נשאו ברכות:

פרופ' דינה בן יהודה – דיקנית הפקולטה לרפואה: זהו פרויקט ייחודי, משמעותי ומרשים במיוחד. מרגש בכל פעם מחדש לראות אתכם דור ההמשך לעשייה הטיפולית המסורה והרצון לתת. בתוך עולם הרפואה שהופך להיות דיגיטלי יותר ויותר תחום הריפוי-בעיסוק נראה כמו האינטגרטור של הטיפול שמחבר את כל עובדי הרפואה למקשה אחת. עולם הרפואה זקוק לאנשים כמוכם שמסתכלים על כל חלקי החולה במטרה להחזירו לתפקוד, וההתייחסות אליו היא אישית. אתם הסטודנטים עשיתם כברת דרך אדירה עם צוות המרצים המצוין שלכם, מאחלת לכולם בהצלחה.

היא מודה באופן מיוחד לעמותת חברים לרפואה על כל החיים שהעמותה זכתה להציל בזכות התרופות שבית החולים השיג דרכה.

מר ברוך ליברמן – מנכ"ל עמותת חברים לרפואה: מברך את הסטודנטים וכל הנוכחים באמצעות הזום, על רקע בית המרקחת הוולונטרי של חברים לרפואה שהוא ייחודי ויחיד בעולם. דרך פרשת השבוע על משה שקיבל את עונשו כי היכה בסלע יוצר ברוך את הקשר עם אופי עבודת הריפוי-בעיסוק: זו שמחייבת ענייניות, יצירתיות, עקביות והרבה סבלנות. דרך החמלה והנתינה הם אלה שהופכים את החיים של האחרים לחיים משמעותיים. תמיד טוב להיות בצד הנותן ונשמח להמשיך לתרום בפרויקט. תרומתכם לקהילה מעוררת השתאות והערכה. תודה לצוות המדהים, אתם הכי טובים שיש, ולכל הסטודנטים ברכת עלו והצליחו.

פרופ' נעמי ויינטראוב – ראש ביה"ס לריפוי בעיסוק ויו"ר לימודים מתקדמים: התרומה לקהילה הוא חזון ביה"ס. לפני יותר מעשור החל פרויקט קש"ר שהוא פרויקט הדגל של ביה"ס, הפקולטה לרפואה והאוניברסיטה וזכה לפרסים, תרומות והרבה הערכה, בזכותכם סגל ביה"ס ואתם הסטודנטים. מודה לכל השותפים על שנים רבות של תמיכה.

נציגי הסטודנטים דיברו על הפן המיוחד של הקשר עם החניךכה, בליווי מצגת המלווה את החניכים והסטודנטים בכל מסגרות החונכות.

שיחה מפי האלוף במיל' דורון אלמוג, זוכה פרס ישראל ופעיל חברתי למען אנשים עם מגבלה שכלית, מכהן כיו"ר הכפר השיקומי עלה נגב נחלת ערן.

אנשי הקשר נציגי המסגרות השונות בהם התקיימה החונכות: דיברו על קשר של חבירה, על למידה משותפת על עצמי ועל האחר, על החוויה הכלים והתובנות אותם ייקחו הסטודנטים לדרכם המקצועית-טיפולית.

כל מדריכה מצוות ביה"ס הציגה את העשייה של הסטודנטים במסגרת החונכות בה פעלו, והסטודנטים תארו את "הפן המיוחד של הקשר עם החניךחניכה" כולל מצגות המלוות את הסטודנטים והחונכים בכל המסגרות:

הם תארו מפגש וליווי של אנשים עם צרכים מיוחדים, במגוון גילים, שכלל קשת של רגשות ומצבים: התמודדות עקבית עם חניך באינטנסיביות כל שבוע במשך שנת הלימודים. חששות בהתחלה – "לא מיד התחברתי", חששות מהלא נודע, "לא קל להכיר אדם שונה מאתנו", ציפיות, פתיחת דלתות ליצירת קשר במעגלי קסם, התבוננות פנימה, כאב, עצב, כעס, אכזבה, קרבה, חשיפה ובניית אמון. היכרות עם רבדים אחרים בתוכי, צמיחה, יצירת קשר ללא מילים, מסירות, גילוי חניכים מפתיעים, אמפתיה, התמודדות עם סטריאוטיפים, עם קשיים, רגעים של חסד, שמחה, סיפוק, הקרבה, מגע אנושי, נתינה הדדית, התחברות ל"אני חדש" שנוצר אצלי, להיות ביחד. תהליך משמעותי, הזדמנות חד פעמית, והוספה של רבדים מאישיות המטפל. זהו תהליך של למידה חווייתית, ובמקרה זה גם חוויה נדירה. "אמור מעט ועשה הרבה", גם שתיקות בצוותא הן חוויה משותפת.

"מוגבלות היא רק מילה...לכל אדם יש יכולת אינסופית...יש כאלה שגורמים לנשמה שלנו לרקוד...כולנו זקוקים לערך של מה לתת לאחר". מעולם לא היה האדם זקוק לטיפול אלא לאהבה.

 

סיכמה: איריס טרי, מתאמת הקשר עם האקדמיה