English עברית
גודל גופן: א א א

טקס סיום פרויקט "קשר" באונ' העיברית 2015

טקס סיום פרויקט קשר בביה"ס לריפוי בעיסוק באונ' העברית, הדסה, ירושלים

ב-18.6.15 התקיים מפגש הסיום בו הציגו הסטודנטים את עבודות הסיכום שלהם. הטקס היה מרגש והעבודות שהציגו הסטודנטים שיקפו נאמנה את התהליך האישי והקבוצתי שעברו במהלך השנה במסגרת החונכות.

תשע"ה - זו השנה השישית לקיומו של פרויקט קש"ר, קורס חובה במסגרת שנה א' של ביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים. 71 סטודנטיות בשנה א' סיימו את לימודיהן.
במהלך השנה חנכו הסטודנטיות ילדים, נוער, מתבגרים ומבוגרים במסגרות השונות: ביה"ח אלי"ן – מרכז לשיקום ילד ונוער. ביה"ס אילנות-לילדים הסובלים משיתוק מוחין ומחלות ניווניות. עמותת אור שלום -מועדוניות ומשפחתונים של ילדים ונוער בסיכון. מרכז יום לקשיש בקרית מנחם. עמותת רעות-בריאות נפש קהילתית, שלו"ה-שחרור למשפחה ולילד המוגבל. עלי שיח-דיור חוץ ביתי לבעלי מוגבלויות.

להלן תמצית הדברים שנאמרו בטקס הסיום שנה"ל תשע"ה:

ברכות:


ד"ר מירי טל סבן, מרכזת קש"ר:

פרויקט קש"ר משלב סטודנטים בקהילה. במשך השנה חנכו הסטודנטים ילדמבוגר עם צרכים מיוחדים בקהילה, התמודדו עם החניך ועולמו הסביבתי, התרבותי, המשפחתי, עם גבולות הקשר שנוצר עם החניך והשקיעו בתהליך שהתפתח. קש"ר הוא אבן דרך לגיבוש זהות טיפולית, מחנך למודעות חברתית קהילתית ולהבנה מה זה זו נתינה. קש"ר מגדיל את "עיגול השמחה", זוהי עשייה מכל הלב ובכיף. תודות לסטודנטים ולכל השותפים שנטלו חלק בפרויקט במהלך השנה – לדקאנט הסטודנטים, ביה"ח הדסה, חברים לרפואה, אנשי הקשר במסגרות השונות והמדריכות בביה"ס.

ד"ר אסנת לבציון - מנהלת הדסה הר הצופים:

נבצר ממנה להגיע לטקס, שלחה ברכות חמות והצלחה לסטודנטים.

 

עו"ס עופר ולודבסקי– רכז נגישות בדקאנט הסטודנטים:

שילוב אדם עם מגבלות בחברה כולל הענקת תמיכה וסיוע מערכתיים וכן הגדלת המודעות לנושא הנגישות למתן הזדמנות שווה – זו נקודת ההשקה עם פרויקט קש"ר.

ברוך ליברמן, מנכ"ל חברים לרפואה:

מביא מפרשת השבוע, פרשת קורח. קורח היה איש עשיר, חכם, דרש שוויון לכולם בפני החוק, והחליט לערער על מנהיגותם של משה ואהרון בזכות כוחו. מנגד, משה רבנו, רועה צאן, שרדף אחרי טלה צמא שנטש את העדר כדי לשתות מים. ראה משה שהטלה עייף, לקח אותו על כתפיו והחזירו לעדר. משה עוזב עדר שלם בשביל לעזור לפרט האחד, הקטן,החלש. משה משמש דוגמא לאכפתיות, לעזרה הדדית. הוא המנהיג האמיתי. כך נמדד אדם. אתם הסטודנטים מהווים דוגמא ומופת למנהיגות אמיתית, הקדשתם מזמנכם לנזקק. קש"ר הוא כלי חובה שהופך את החברה לחברה טובה ושוויונית יותר. תודה לכל הצוות ולכם הסטודנטים תודה והמון הצלחה בהמשך דרככם.

ד"ר עדינה מאיר, ראש ביה"ס:

יום חגיגי ומרגש שלכם הסטודנטים ושלנו. העבודות שמוצגות מביעות את התהליכים שעברתם בחוויה מדהימה של קשר עם אדם, עניין שמרומם אתכם ואת המקצוע ואת כל הקהילה. תודה למדריכות, לאנשי הקשר במסגרות השונות, ולכם הסטודנטים. התחלתם ללמוד את השפה המקצועית של ריפוי בעיסוק ומספר יסודות עליהם עומדים כל ערוצי השינוי בגישה הטיפולית. בסופו של דבר – הקשר הטיפולי הוא הבסיס, הגורם המרכזי אשר מניע את תהליכי השינוי של המטופל, זהו המנוף לשינוי הטיפולי. אנשים עם צרכים מיוחדים הם למעשה כאלה שקיבלו "חפיסת קלפים קצת שונה" ותהליך שילובם הוא תהליך עוצמתי מלא חמלה. קש"ר הוא חלק מכל הדבר הענק הזה. תמשיכו בלמידה רפלקטיבית במרחב הקשר הבינאישי, ותמשיכו להתרגש ולרגש. בהצלחה.

סיגל חשין נציגת המדריכות:

קש"ר הוא פרויקט יחיד ומיוחד בהשקעה ובנתינה של הסטודנטים שלנו. יש משמעות לסביבה, ואתם הפכתם לחלק מן המשפחה כולה. זו חוויה מלמדת ומשמעותית להציץ לעולם של חניך.

מדברי הסטודנטיות:

היה חשש, לא ידענו למה לצפות, עברנו שנה מורכבת, טלטלות, במהלכה זכינו לגורמים רבים שעזרו לנו, בקבוצת ההדרכה, אנשי הקשר, סגל ביה"ס שהיו מעורבים והקפידו על דלת פתוחה. להיכנס לעולם של חניך, לבית זר, דורש שינוי בחשיבה, הקשבה לצרכים, למדתי איך ומתי לראות את העולם בעיניים אחרות, מהר מאד שוכחים את כל הלקויות הפיזיות ורואים מעבר למגבלה. מתקיים קשר דינמי בין Being ל Doing וחשוב למצוא איזון ביניהם, שמביא לקשר יציב וחזק. כל חניך שונה ומיוחד וכך גם כל קשר שנוצר – זוהי קשת של גוונים. זהו חלון לתרבות חדשה המאפשר להביט וללמוד, לקבל את האחר ללא ביקורתיות. החוויות המרתקות ביותר מתרחשות כשדרכי חיינו מצטלבות. יצירת גבולות מעידה על כבוד למטופל ומטרתה להגן עליו. תהליך ההקשבה הוא של ניסוי וטעייה. חוויתי הצלחות ותסכולים, בסופו של דבר גם ללא מילים מפורשות הצלחתי לרוב להבין למה הוא, החניך, מתכוון, מה הוא אוהב או לא אוהב לעשות ופיתחנו קשר הדדי חזק. במהלך החונכות גילינו את העוצמות והחולשות שלנו, שמהווים כלים ראשונים לפיתוח אישיות טיפולית ופיתוח מיומנויות אישיות, בכך יצרנו קשר מוצלח עם החניך ועל כך אנחנו מרגישות סיפוק וגאווה.

בעת הפרידה בקשה החניכה: לא להסתכל על אוכלוסיית המוגבלים כאילו אנחנו עוף מוזר"...

סיכמה: איריס טרי, מתאמת הקשר עם האקדמיה

 

 

מאמרים קשורים