English עברית
גודל גופן: א א א

טקס סיום פרויקט קשר בביה"ס לריפוי בעיסוק באונ' העברית, הדסה, ירושלים 2021

טקס סיום פרויקט קשר בביה"ס לריפוי בעיסוק באונ' העברית, הדסה, ירושלים

קהילה בשותפות עם ריפוי בעיסוק

שותפות אקדמיה - הדסה – קהילה – חברים לרפואה - לשינוי חברתי

 

ב-30.6.2021 התקיים מפגש הסיום בו הציגו הסטודנטים את עבודות הסיכום שלהם בעזרת מצגות, סרטונים ופוסטרים. היה מרגש והסרטונים שיקפו נאמנה את התהליך האישי והקבוצתי שעברו במהלך השנה במסגרת החונכות. שנה"ל תשפ"א היא השנה ה-12 לקיומו של פרויקט קש"ר, קורס חובה במסגרת שנה א' של ביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.

80 סטודנטיות בשנה א' סיימו את לימודיהם.  במהלך השנה חנכו הסטודנטיות ילדים, נוער, מתבגרים ומבוגרים במסגרות השונות: בי"ח אלי"ן לשיקום ילדים ונוער; מכון סאמיט; בית ספר בית שטראוס; עמותת רעות; אלוט-דיור בקהילה; בי"ס אילנות/צעד קדימה; עמותת "אור שלום"; מרכז יום למבוגרים צעד קדימה; הגן השיקומי: דיור מוגן-פוירשטיין

ד"ר מירי טל סבן, רכזת הפרויקט בביה"ס:

בכל שנה מתווספות לפרויקט עוד מסגרות. גם השנה הייתה שנה מורכבת ביותר מלאת תהפוכות ומאתגרת עקב הקורונה והמלחמה. אבל הסטודנטיות המשיכו לשמור על קשר רציף עם החניכים, גם דרך הזום. הפרויקט מעודד סטודנטים לעשייה קהילתית, לחונכות. זו הזדמנות לפתח מיומנויות של תקשורת בינאישית והבנת מושגים בריפוי בעיסוק. יום סיום קשר מהווה סיכום של תהליך עשייה אישי וקבוצתי. המפגש היום הוא במה לעשייה של כל הסטודנטים כפרט וכקבוצה. העבודות נעשו על פי התכנים והנושאים שנלמדו - יצירת קשר עם החניך; משפחתו; הסביבה והקבוצה; doing-being ; הזדהות ; גבולות ; תרבות ; סטריאוטיפים ; סטיגמות ; אמפתיה;פרידה. השנה הוכנס נושא בריאות הנפש בזכות עמותת רעות, תחום שהוא מאד משמעותי.

מודה לעמותת חברים לרפואה על התמיכה לאורך שנים בפרויקט קהילתי-חברתי חשוב כמו הפרויקט הנוכחי.

 

אירוח יוצא דופן של נציגי החניכים:

3 חניכים מביה"ח אלין - אלקנה, מוחי וליאור - בוגרים בגילאי 21 עד 40, עם נכויות של שיתוק מוחין, ששיתפו בחוויית החונכות שזכו לעבור במשך השנה. שלושתם אוהבים כדורגל ומוסיקה. בחונכות ראו ביחד סרטים, הכינו פיצות ביחד, קראו ושיחקו.

מספר ליאור: "מגיעה אליך בחורה, חונכת, מקשיבה, עוזרת לך לחשוב, מטיילים בכל מיני מקומות. מתפתח קשר אישי, שהוא הקשר לעולם בחוץ. פותח לקצת זמן את הדלת להביט החוצה. לאנשים עם מוגבלויות כמוני, יש ימים יותר טובים ופחות טובים, והמפגש עם החונכת הופך את שגרת היומיום ליותר קלה. החונך מקבל כלים ראשוניים ורואה איך אדם עם מוגבלות עובד. ברחוב, כשאנשים מסתכלים עלי אני במגננה. אני בריא ואני חזק, יש בי שמחת חיים. אנשים חושבים שאתה לא יכול לעשות הרבה דברים, וזה לא בהכרח נכון. בזכות פז, הגשמתי חלום שהיה לי, לנסוע ברכבת לבד. אני זכיתי והיא זכתה בי".

ליאור עצמו הוא חונך בקהילת כנפי רוח בשכונת ארנונה בירושלים, ותורם בבית הגלגלים לנושא קבלת אנשים עם נכויות. בחור מעורר השראה והערכה רבה.

 

נושאים ברכות:

פרופ' דינה בן יהודה – דיקנית הפקולטה לרפואה: זהו פרויקט ייחודי, משמעותי מרשים ומרגש במיוחד. על אף השנה המורכבת לא וויתרתן ושמרתן על הקשר עם החניכים. יישר כוח. אתן לוקחות את החולה ומביאות אותו לתפקוד, מתייחסות אליו באופן אישי. בעולם משתנה שמתעדכן כל הזמן במחשוב וברפואה דיגיטלית לעולם לא יהיה תחליף לנגיעה, לדיבור, למבט בעיניים ועל כן כל כך מרגש בכל פעם מחדש לראות אתכן בעשייתכן. עולם הרפואה זקוק לאנשים כמוכן. כי "כולנו זקוקים לחסד, לתת בלי לרצות לקחת". אתן עשיתן כברת דרך אדירה עם צוות המרצים המצוין שלכן, מאחלת לכולם בהצלחה.

כוכבית לוי מזעקי, מנהלת אדמיניסטרטיבית של ביה"ס לריפוי בעיסוק:

שולחת ברכות להחלמה מהירה לפרופ' נעמי ויינטראוב – ראש ביה"ס לריפוי בעיסוק ויו"ר לימודים מתקדמים. מברכת את הסטודנטיות והמדריכות וכל הצוותים על העשייה המאתגרת שעברו במשך כל שנת הלימודים.

מר ברוך ליברמן – מנכ"ל עמותת חברים לרפואה: מברך את הסטודנטיות וכל הנוכחים באמצעות הזום, על רקע בית המרקחת הוולונטרי של חברים לרפואה שהוא ייחודי ויחיד בעולם. דרך פרשת השבוע על פנחס, מציין את יהושע שקיבל את השרביט ממשה רבנו. הוא המנהיג השני שמכניס את העם לארץ ישראל. ממשרת הוא צמח למנהיג. כך אתן הסטודנטיות, משרתות בלמידה שלכן בחונכות והולכות קדימה כמנהיגות. נותנות לאחר, מסתכלות על החניכים באופן אישי, מקבלות דרך הנתינה וצומחות. סולידריות חברתית עושה כל אחד מאתנו לאנשים טובים יותר. שמח על השותפות על הפרויקט ומאחל לכולם הצלחה.

נציגי הסטודנטיות מדברות על הפן המיוחד של הקשר עם החניכים, בליווי סרטונים המציגים את הקשר בין החניכים והסטודנטיות בכל מסגרות החונכות.

אנשי הקשר נציגי המסגרות השונות בהם התקיימה החונכות: מדברים על קשר של חבירה, על למידה משותפת על עצמי ועל האחר, על החוויה הכלים והתובנות אותם ייקחו הסטודנטיות לדרכן המקצועית-טיפולית.

כל מדריכה מצוות ביה"ס הציגה את העשייה של הסטודנטיות במסגרת החונכות בה פעלו, והסטודנטיות תארו את "הפן המיוחד של הקשר עם החניכים" כולל סרטונים שליוו את הסטודנטיות והחונכים בכל המסגרות במהלך כל השנה:

הן מתארות את המפגש וליווי של אנשים עם צרכים מיוחדים, במגוון גילים, שכלל מנעד של רגשות ומצבים כולל יצירת שפה משותפת: "לא מיד התחברתי", חששות מהלא נודע, "לא קל להכיר אדם שונה מאתנו", ציפיות, פתיחת דלתות ליצירת קשר במעגלי קסם, התבוננות פנימה, כאב, עצב, כעס, אכזבה, קרבה, חשיפה ובניית אמון. היכרות עם רבדים אחרים בתוכי, צמיחה, יצירת קשר ללא מילים, מסירות, גילוי חניכים מפתיעים, אמפתיה, התמודדות עם סטריאוטיפים, עם קשיים, רגעים של חסד, שמחה, סיפוק, הקרבה, מגע אנושי, נתינה הדדית, התחברות ל"אני חדש" שנוצר אצלי, להיות ביחד. תהליך משמעותי, הזדמנות חד פעמית, והוספה של רבדים מאישיות המטפל. זהו תהליך של למידה חווייתית, ובמקרה זה גם חוויה נדירה. למדתי להקשיב בלי לחפש פתרונות והכול אכן אפשרי כמו בשיר "יש מפתחות" של לאה גולדברג.

 

סיכמה: איריס טרי, מתאמת הקשר עם האקדמיה