פרויקט מעגלים – סיכום פעילות תשס"ח

פרויקט מעגלים בשיתוף החוג לריפוי בעיסוק, המדור למעורבות חברתית באוניברסיטת ת"א, ועמותת "חברים לרפואה", סיים את שנתו החמישית .

במסגרת פרויקט זה סטודנטיות לריפוי בעיסוק יוצרות קשר אישי רגשי-חברתי עם ילד או מבוגר עם מגבלות שונות ומלוות אותו לאורך שנת הלימודים האקדמית.

   
יחודו של הפרויקט בכך שמזכה את המשתתפות בו בקרדיט אקדמי של 4 נקודות.

במחזור החמישי  של הפרויקט השתתפו  24  סטודנטיות משנה א' הלומדות בחוג לריפוי בעיסוק. הסטודנטיות קיימו קשרי חונכות בחמש מסגרות בקהילה:

    
1. מרפאת מ.ג.ן בבי"ח וולפסון, חולון – חונכות בבית הילד/ה (7 סטודנטיות).
2. ביה"ח השיקומי רעות, ת"א – חונכות בביה"ח (5 סטודנטיות).
3. בי"ס הרצפלד, חולון –  חונכות בבית הילד/ה (4 סטודנטיות).
4. הוסטל השחר, הרצלייה –  חונכות בהוסטל (4 סטודנטיות).
5. ביה"ח גהה, פתח תקווה -  חונכות בבית הנער (4 סטודנטיות).

גם בשנה זו כמו בשנים הקודמות פעל הפרויקט בשלושה מעגלי קשרים:

מעגל ראשון – סטודנטית ונחנך/ת-
כל סטודנטית יצרה קשר אישי עם ילד או מבוגר בעל מוגבלות פיזית ו/או נפשית. הם נפגשו מדי שבוע, לאורך כל שנת הפעילות. במהלך החודש הראשון לפרויקט בחנו הסטודנטיות את המסגרות ואת סוג האוכלוסייה ובמקרים בודדים אף הייתה תחלופה של מסגרת עבור הסטודנטית. הסטודנטיות תיארו כי הקשרים המשמעותיים שנוצרו בינן לבין האדם עם המגבלה אפשרו להן לחוש כי נתנו וגם קיבלו הרבה.
    

מעגל שני – קבוצת הסטודנטים
קבוצת הסטודנטיות השתתפה במפגשי הדרכה קבוצתיים אחת לשבועיים, בהנחיית דר' אורית להב  - מרפאה בעיסוק מטעם החוג לריפוי בעיסוק והגב' הדס וייל-לביא עו"ס - אחראית תחום קשרי קהילה במדור למעורבות חברתית.

מעגל שלישי -  סטודנטים ואנשי קשר
הסטודנטיות לוו על ידי נציגים ממסגרות השיבוץ. נפגשו עמם 4-5 פעמים במהלך השנה וקיבלו מידע ועדכון לגבי המצב הרפואי של הנחנך ומשפחתו.
בסוף שנת הפעילות (סוף סמסטר ב') נשלחו אל אנשי הקשר משובי הערכה על הסטודנטיות. מהמשובים עולה שביעות רצון רבה של אנשי הקשר מפעילות הסטודנטיות.
הסטודנטיות הביעו שביעות רצון מתמיכת אנשי הקשר למעט מבית הספר הרצפלד ומשניים מתוך ארבעת אנשי הקשר בבית החולים גהה בהם לא היה מענה כנדרש. הנושא טופל במהלך השנה ע"י המנחות אך עדיין בשתי המסגרות הללו יש צורך בשיפור הזמינות וליווי הסטודנטיות מצד אנשי הקשר כתנאי להמשך קיום הפרויקט בהן.

   
כפי שצוין לעיל, ברוב המסגרות ניתן ליווי מספק, הסטודנטיות הביעו שביעות רצון גבוהה וציינו כי הייתה להן תחושה שהן לא לבד ויש אל מי לפנות.

  
סיום הפרויקט:
הסטודנטיות סיכמו את שנת הפעילות בטקס מיוחד ומרגש שאפשר הצצה לקשר המיוחד שיצרה כל אחת מהן  לאורך השנה והמחיש את חשיבות הפרויקט ותרומתו לשני קהלי היעד שהוגדרו בראשיתו – הנחנכים והסטודנטיות.

  
• להלן מספר  משובים שנתנו הסטודנטיות במהלך השנה:

  
 "החונכות הייתה כמו מסע אישי , כל קרון ייצג את החניך שכל סטודנטית חנכה, היו רגעים שהחניך הוביל והיו רגעים שאנחנו הובלנו".(סטודנטית מהשחר).
 "המקום (רעות) מכניס לפרופורציות ואם גרמת למטופל לחייך ולדבר קצת , דיינו".
 "התפקיד שלנו לתת פתח ל"נורמלי".